קצת על הקונפליקט, ועל למה הם פשוט לא יבינו

The Hebrew post will NOT be followed by an English one.

Some of the posts will be in languages that are different than English, but as demand grows bigger, this may change.

באיזו מסיבה לפני כחודשיים ניגש אליי בחור צעיר ושאל “למה כל הישראלים גזענים”? כמובן שהשאלה הזו העידה יותר עליו מאשר עליי. שאלתי אותו “למה אתה אומר את זה”? אז ענה שזה בגלל מה שאנחנו עושים לפלסטינים. ברגע הזה הרגשתי שאני חייב להסביר. מעכשיו דמיינו שיחה בין ישראלי קצת עצבני, לשבדי שיכור בן 20.

אבל לפני, קצת רקע – אנחנו חיים במחוז הדרומי ביותר של שבדיה, הוא נקרא “סקונה” בשבדית ו”סקאניה” (כמו המשאית, כי היא מיוצרת כאן) באנגלית. שטחו של המחוז כ- 10,000 קמ”ר. חצי משטח מדינת ישראל.

אמרתי לו “דמיין שתושבי סקונה רוצים עצמאות, להיפרד משבדיה”

“אוקיי” אמר

“ונניח ששבדיה לא מעוניינת שהם יפרדו ככה” הוספתי

“למה לא?” שאל

“כי שבדיה לא רוצה”

“למה?”

“ככה”!

“אבל למה שבדיה לא רוצה?”

“יש לה את הסיבות שלה”

“איזה סיבות?”

“לצורך הדיון” אמרתי, עצבני.

“אני לא מבין, למה ששבדיה לא תרצה?”

אז קלטתי – יש אנשים שאף פעם לא יבינו את זה. למה? כי הוא היה כנה, הוא לא ניסה להציק; לא ניסה להתחכם. פשוט ככה הוא חושב, והוא לא היחיד. אני לא אכנס לשאלה למה הם לא מבינים, או מה חסר להם כדי להבין, או איפה בדיוק נפל הבורג שבגללו המערכת הזו לא עובדת. המנטליות שונה. האנשים אותם בני אדם, הגנטיקה אותה גנטיקה (אמנם הם ויקינגים, חובשי כובעי קרניים וחותרים במעלה הזרם לכבוש את אירופה, ואנחנו קטנים בעלי קרניים אך מסתירים אותן עם כיפה), החינוך מערבי, אבל פשוט לא נבין.

פער תרבויות.

נ.ב. לגבי הקונפליקט, זו הייתה התחלתו של דיון ואינו קרוב לטענה אותה רציתי לטעון. פשוט שם נשברתי איתו ושיניתי נושא.

The original title was removed due to copyright laws. — The company

First Post.

Moved to Sweden from Israel more than two months ago, to live with my wife. I’m a computer scientist / programmer, she’s a student / not programmer.
I will not start (and have not started) from the beginning, since it’ll take about 27 years to tell.

First thing I realized about the move here which says a lot about the society, is the bureaucracy. In Israel, if you need a signature, a paper or whatever – you are going to run between 4-5 offices, located in different places (hopefully in the same city), argue with bureaucrats, shout and yell (mostly “I’ve already BEEN THERE“, and “Go there again?!”); at the end, you will get all your papers, all your signatures and one sweaty T-Shirt within a day or two.
In Sweden on the other hand – you go, fill a form in 5 minutes, and you get everything ready and set to your home. 4 months later.

Bureaucracy is tha shit.